דמי ניהול הינם אחוזים שחברות הביטוח/בתי ההשקעות

גובות מהלקוחות בגין ניהול החיסכון תחתם.

דוגמא: לעמית פעיל בקרן הפנסיה קיימים דמי ניהול מהפקדה של 1.5% ומצבירה של 0.15%

לעמית קיימת צבירה של 100,000 שח בקרן הפנסיה ואילו מפקיד כל חודש 1000 ש"ח לטובת הקרן הפנסיה .

אופן חישוב הדמי ניהול יהיה באופן הבא:

דמי ניהול מהצבירה: ללקוח יש צבירה של 100,000 ש"ח

בגלל שהדמי ניהול שלו הינם 0.15%, אז יגבו ממנו בקירוב ל150 ש"ח בשנה.

דמי ניהול מהפקדה: ללקוח יש הפקדה של 1000 ש"ח כל חודש לקרן הפנסיה, בגלל שדמי הניהול שלו הינם 1.5% אז יגבו ממנו 15 ש"ח מדי חודש .

נסביר את הנושא בעזרת דוגמא פשוטה.

נניח תוכנית חיסכון של 100,000 ש"ח עשתה תשואה של 6% בשנה.

מה שזה אומר שהתוכנית הרוויחה 6000 ש"ח בשנה.

משמע בסוף השנה יש בקופה 106,000 ש"ח.

בכל רגע נתון מרגע שהפכה לנזילה,

 מתי היא נזילה?-  בתום 6 שנות ותק/עמית מעל גיל 60 מספיק 3 שנות ותק. 

בניגוד למה שחלק חושבים שישנו חלון הזדמנות כל 6 שנים.

היום, יותר מתמיד מעסיקים גדולים נותנים לעובדיהם הטבה בביטוח בריאות פרטי בסבסוד מלא(מלבד שווי מס) .

הרבה עובדים שמתחילים לעבוד אצל מעסיקים אלה, מתלבטים מה לעשות עם הביטוח הפרטי הקיים שלהם. 

אז לצד ההיתרון של המחיר (יתרון משמעותי) , הביטוח הקולקטיבי טמון בחובו גם המון אי וודאות ולא מעט חסרונות, אז לפני שאתם ממהרים לבטל את הביטוח הפרטי יש מספר שיקולים שכדאי לקחת בחשבון:

1.  הביטוח הוא בבעלות המעסיק ולא המבוטח – משמע ביום שהעובד עוזב הביטוח הקולקטיבי לא רלוונטי עבורו.
2. הביטוח הוא לתקופה קצובה של זמן(לרוב חמש שנים) בתום התקופה או שמתחדש באותם תנאים/תנאים אחרים ואף בחברה אחרת וגם יכול להתבטל והחברה תבחר שלא לחדש.
3. לרוב המבוטחים בקולקטיב יחוו שירות פחות אישי מצד הסוכנויות המבטחות .

לסיכום, ביטוח אמור לצמצם את האי וודאות , בעוד הקולקטיב רק מעצים אותה.

כמובן שכל אחד והשיקולים האישיים שלו.

ביטוח משכנתא, הוא ביטוח שמורכב משני ביטוחים שנועדו להעניק ביטחון לבנק מפני סיכון אי פרעון הלוואת הלווים .

מה שזה אומר בפועל, שהוא דורש מהלווים לעשות שני ביטוחים:

1. ביטוח למקרה מוות – ביטוח שיהיה לפי סכום ההלוואה שנלקחה ע"י הלווים ובמקרה פטירה של אחד הלווים הבנק יקבל את הכסף והמשכנתא תסגר.

2. ביטוח מבנה – ביטוח כנגד הנכס שכנגדו נלקחה הלוואה, הביטוח יחזיר את המשכנתא לפי שווי ערך הנכס במקרי "טוטאל לוסט" של הנכס.

משיכת פיצויים מהחיסכון הפנסיוני שלנו פוגעת בנו בשני מרכיבים עיקריים:

1. גובה הקצבה בגיל פרישה – הפיצויים מהווים בערך 1/3 מהחיסכון הצבור שלנו בפנסיה, משמע משיכת של הפיצויים בעת סיום עבודה תגרור אחריה הפחתה משמעותית בקצבה הצפויה לנו.

2. פגיעה בהטבת מס – הימצאותם של פיצויים בחיסכון הפנסיוני מעניקה הטבת מס על הקצבה בגיל פרישה .

תקופת אכשרה, היא משך הזמן שמבוטח נמצא ללא כיסוי ביטוחי מרגע הצטרפותו לביטוח.

ישנן פוליסות ללא תקופת אכשרה, כגון: ביטוח חיים, תאונות אישיות.

בעוד בביטוח בריאות , תקופת האכשרה השכיחה הינה שלושה חודשים .

ריסק זמני הוא תשלום בגין הכיסוי הביטוחי בלבד שקיים בחסכון הפנסיוני,

הריסק הזמני נועד לשמור על זכותיו של המבוטח בתקופה שהוא לא מפקיד באופן סדיר לפנסיה (בין עבודות, עצמאי עם בעיות תזרים).

הריסק הזמני מעניק למבוטח שני דברים עיקריים:

1. כיסוי ביטוחי לפי השכר האחרון שלו, לדוגמא: שכיר שהיה במשכורת של 10,000 ש"ח בחודש, פוטר מעבודתו וכעת נמצא בהליך חיפוש עבודה. בתקופה בין העבודות, במידה ושילם ריסק זמני , חלילה במקרה אירוע ביטוחי שכתוצאה מכך יאבד את כושר עבודתו, הוא יהיה מבוטח לפי המשכורת האחרונה שלו ותשולם לו קצבה בהתאם.

2. הפרשה החל מהיום הראשון  ולא אחרי חצי שנה – כאשר עובד מתחיל עבודה חדשה וקיימת לו פנסיה פעילה , או שהיו בה הפקדות סמוכות לתאריך העבודה החדשה או לחלופין היה קיים בה ריסק זמני, זכאי לקבל הפרשות פנסיונית לאחר שלושה חודשי עבודה , רטרואקטיבי ליום הראשון.

בעוד עובד שלא קיימת לו פנסיה פעילה, יופרש לו לאחר חצי שנה של עבודה.

161א הוא טופס אשר העובד מורה איך לצבוע את כספי הפיצויים שלו,

האם בצבע קצבתי ? או לשמור על צבע הוני ?

בעיקר עובדים עם משכורות גבוהות יקבלו ערך רב ממילוי הטופס הנ"ל, חיסכון רב במס יחד עם מניעת בירוקרטיה עתידית בהמצאת מסמכים .